טיפול ממוקד-רגשות בחרדה חברתית
 
מהי חרדה חברתית?

 

כולנו עלולים להרגיש לא בנוח לפעמים כאשר אנחנו פוגשים אנשים חדשים, באירועים חברתיים בהם אנחנו לא מכירים הרבה אנשים, בראיונות עבודה, או כאשר אנחנו צריכים להציג את עבודתנו בכיתה או בעבודה. במצבים אלו אנו עלולים להרגיש חסרי ביטחון, חשופים לביקורת או להערכה שלילית של אחרים.  אך בקרב אלו הסובלים מחרדה חברתית פחדים אלו נחווים בצורה אינטנסיבית יותר, מביאים להימנעות, ופוגעים בצורה משמעותית באיכות החיים. למרות שמדעי ההתנהגות עדיין לא איתרו גבול ברור המפריד בין חרדה בטווח הנורמלי לחרדה מופרזת, אנשים הנאבקים עם חרדה חברתית מזהים בנקל כי החרדה שלהם מופרזת ואינה תואמת את המציאות.

 

המאפיין המרכזי של חרדה חברתית הוא חשש מביקורת, לעג, או דחייה בסיטואציות חברתיות שונות.  החשש להיות מובך או מושפל בנוכחות אחרים הוא כה עז עד כי בדרך כלל אנשים הסובלים מחרדה זו מעדיפים להימנע מסיטואציות חברתיות על מנת לא לקחת סיכונים.  הימנעות זו יכולה לגרום לבדידות, חוסר מיצוי עצמי, ובמקרים רבים גם לדיכאון ומחשבות על התאבדות.  לאנשים הסובלים מחרדה חברתית יש בדרך כלל דימוי עצמי נמוך והם מפחדים שהחולשות שלהם או ה"פגמים" שלהם ייחשפו לעיני כל ואז תחושות הבושה, המבוכה וההשפלה תהיינה בלתי נסבלות. לכן חרדה חברתית יכולה להיות מוגדרת כחרדה מפני תחושות של חוסר ערך, השפלה, דחייה ונחיתות שעלולות להחוות בסיטואציות חברתיות.

 

חרדה חברתית יכולה להופיע בשתי צורות:  חרדה חברתית מוכללת וחרדה חברתית ספציפית. חרדה חברתית ספציפית בדרך כלל מתבטאת כחרדה מסיטואציה חברתית יחידה, בדרך כלל סוג של חרדת ביצוע כמו פחד במה או פחד מפגישות רומנטיות.  חרדה חברתית מוכללת, כשמה כן היא, יותר כללית ומתבטאת בחרדה והימנעות ממגוון רחב יותר של סיטואציות חברתיות.  כך שזה לא מפתיע שחרדה חברתית מוכללת חמורה יותר ומביאה לסבל רב יותר.

 

באופן מפתיע, נראה כי חרדה חברתית פחות מוכרת לציבור (לפחות בהשוואה לבעיות פסיכולוגיות אחרות כמו דיכאון, הפרעות אכילה, או הפרעת דחק פוסט טראומטית), למרות שהיא מאד שכיחה (בערך 12% מהאוכלוסיה סובלים מהפרעה זו).  מחקרים אפידמיולוגים מראים כי חרדה חברתית היא הפרעת החרדה הנפוצה ביותר מבין הפרעות החרדה וההפרעה הרביעית הנפוצה ביותר מבין כל ההפרעות הפסיכולוגיות.

 

טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים בחרדה חברתית

 

סוג הטיפול הנפוץ ביותר בחרדה חברתית הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive-Behavioral Therapy). הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית כוללת מספר פרוטוקולים טיפוליים בחרדה חברתית.  למשל, קיים פרוטוקול של טיפול קבוצתי (Heimberg & Becker, 2002) וקיימים מספר טיפולים פרטניים כגון זה של קלארק (Clark & Wells, 1995).  כל הטיפולים כוללים מספר מרכיבים כגון מרכיב התנהגותי המבוסס על חשיפה הדרגתית למצבים חברתיים מאיימים ו/או מרכיב קוגניטיבי המבוסס על בחינה ושינוי של תבניות מחשבתיות הקשורות בחרדה.  לדוגמה, המטפל יעזור למטופל לזהות, לבחון, ולשנות מחשבות מלחיצות כגון "אם ייראו שאני מסמיק כולם יצחקו עליי."

 

מידת היעילות של טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים בחרדה חברתית

 

למרות שלטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים יש תמיכה אמפירית, מידת היעילות שלהם לא מושלמת ויש המון מקום לשיפור.  מחקרים שבדקו את יעילותם של טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים מצאו שקרוב ל 50% מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול זה ובין אלו שמגיבים לטיפול רבים נשארים עם רמה מהותית של סימפטומים גם לאחר הטיפול (Davidson et al., 2004; Hofmann, 2007) לכן, רוב החוקרים הקליניים בתחום מסכימים כי יש להמשיך ולחקור ולאתר תהליכים שישפרו את הטיפול בחרדה חברתית.

 

מהו טיפול ממוקד-רגשות?

 

טיפול ממוקד-רגשות (Emotion-focused Therapy or EFT), בדומה ל-CBT , הוא גם טיפול ממוקד וקצר-מועד.  אך אם CBT מתמקד בבחינה ושינוי של פירושים קוגניטיביים ("אם אלך למסיבה כולם יראו שאני מוזר") או בשינוי התנהגותי (חשיפה לסיטואציה המעוררת חרדה), EFT מתמקד בחוויה הרגשית עצמה ונועד לעזור למטופלים לווסת רגשות טוב יותר ולשנות רגשות  בעייתיים באמצעות עבודה ישירה עם העולם החווייתי הרגשי (Greenberg, 2011).

 

הנחה מרכזית בטיפול ממוקד-רגשות היא שרגשות הם בבסיסם אדפטיביים, כלומר חשובים ביותר בתפקוד שלנו בעולם, כפי שעולה מממספר רב של מחקרים השייכים לדיסציפלינה מחקרית יחסית חדשה הנקראת Affective Neuroscience.  רגשות עוזרים לנו להגיב ביעילות למה שקורה סביבנו.  למשל, רגש הפחד אומר לנו שאנחנו נמצאים תחת איום מידי, שהצורך שלנו לשרוד נמצא בסכנה ושעלינו לברוח כמה שיותר מהר או לתקוף את הגורם המאיים. עצב נחווה במצבים בהם איבדנו משהו או מישהו יקר לנו, והדמעות – תפקידן האבולוציוני לסמן לסובבים אותנו שאנחנו זקוקים לתמיכה וניחום.  כעס הוא במקורו תגובה אדפטיבית להפרה של הגבולות שלנו ומניע אותנו להגן על גבולות אלה.  גם בושה ואשמה הם רגשות חשובים ביותר:  כשאנחנו מרגישים שעשינו משהו לא בסדר מבחינה חברתית, אשמה היא תגובה אדפטיבית המניעה אותנו לכפר, לתקן, ולבקש סליחה.  אנו חווים בושה כאשר המעמד החברתי שלנו בסכנה ואנחנו צריכים לשמר אותו. למעשה, בושה שומרת עלינו מפני סילוק מהקבוצה החברתית.

 

אם כן, הנחה מרכזית בטיפול ממוקד-רגשות היא שרגשות הם משאב חשוב. הם עוזרים לנו להגיב ביעילות למה שקורה בסביבה כאשר הצרכים הבסיסיים שלנו לא מקבלים מענה והם למעשה מה שיוצר משמעות לחיים.  נסו לדמיין חיים בלי להרגיש רגשות!  לכן, המטרה בטיפול היא לא להילחם ברגשות ולבטלן אלא לדעת איך להשתמש בהם כראוי.

 

למרות שרגשות הם משאב חשוב, קשיים פסיכולוגים בדרך כלל נוצרים כתוצאה מתהליכים הקשורים בהם. למשל, הרבה אנשים פוחדים מהרגשות שלהם, נמנעים מלהרגיש אותם, ולכן לא יכולים להשתמש בהם כהלכה.  אנשים אחרים חווים רגשות בצורה עוצמתית מדי וצריכים ללמוד לווסת רגשות על מנת להשתמש בהם.  יש אנשים שחווים רגשות מסוימים בתגובה לרגשות ראשוניים יותר, כך שהרגשות המשניים "מסתירים" את הרגשות הראשוניים, למשל תגובה של כעס יכולה להופיע כאשר אדם חווה בושה או עלבון.  אצל אחרים, בעקבות חוויות טראומטיות שונות, המערכת הרגשית לא מתפקדת בצורה אדפטיבית ואז יש לשנות רגשות לא אדפטיביים שנוצרו בעת החוויות הטראומטיות ונטמעו בזיכרון הביוגרפי.

 

השאלה כמובן היא איך לשנות תגובות רגשיות לא אדפטיביות בצורה היעילה והמהירה ביותר. בטיפול ממוקד-רגשות מטרה זו מושגת באמצעות מגע ישיר עם הרגש, כאשר המטופל לומד לפתח מודעות גדולה יותר לרגשות, לבדוק, לזהות, לחוות, להבין, לבטא, ולווסת את הרגש, ולשנות רגשות שמנציחים כאב ותקיעות.  למערכת היחסים בין המטופל למטפל חשיבות עצומה בטיפול ממוקד-רגשות. המטפל קשוב למצב הרגשי של המטופל בכל רגע ורגע, ומנסה לזהות את מקורות הכאב של המטופל.  אמפטיה, הבנה, תמיכה, הערכה, וקבלה ללא תנאי מהמטפל יוצרות אווירה בטוחה בה המטופל מרגיש בטוח מספיק לחקור את רגשותיו הכואבים ולהביע את צרכיו האמיתיים מבלי לחשוש.  בנוסף, המטופל גם יכול להפנים את הגישה המקבלת של המטפל ולגלות יותר קבלה ואמפטיה כלפי עצמו, מה שעוזר לחזק את הערך העצמי, לשנות דפוסים ישנים של חולשה וחוסר אונים, ולייצר דימוי עצמי שמבוסס על חוסן ואוטנטיות.

 

טיפול ממוקד-רגשות בחרדה חברתית

 

בטיפול ממוקד-רגשות, חרדה חברתית נתפסת כסוג של רגש לא אדפטיבי שנוצר עקב חוויות (לעתים טראומטיות) בחייו של המטופל שהביאו לתחושות נחיתות וחוסר ערך.  למשל, יש מטופלים שחוו ביקורת מתמשכת בסביבה בה הן גדלו, או אפילו התעללות, מהורים או דמויות משמעותיות אחרות בחייהם.  ישנם גם מטופלים שמדווחים על חוויות טראומטיות המאופיינות בהשפלה ודחייה על ידי ילדים אחרים במסגרות חינוכיות. במצבים מסוג זה, הצורך הבסיסי לקבלה, הערכה, ושייכות חברתית לא מקבל מענה.  חוויות אלו נצרבות כזכרונות רגשיים ויוצרות תחושה בסיסית של חוסר ערך עצמי ונחיתות אשר מלווים את האדם החרד במשך החיים.  מצבים חברתיים שונים מעלים כל פעם מחדש את החשש שחוסר הערך "יתגלה" לעיני כולם (Shahar, in press).

 

המטרה המרכזית בטיפול היא לעבד ולשנות את תחושות הנחיתות וחוסר הערך, ולהביא לשיפור בתפיסה העצמית הבסיסית של המטופל, ובכך להרחיב את האופציות לפעולה שיש ברשותו (למשל, להקטין את מידת ההימנעות ו ולהעיז לקחת יותר סיכונים חברתיים).  לרוב, תהליך זה מתבצע על ידי גיוס רגשות אדפטיביים אחרים, כגון עצב על התמיכה והקבלה שלא היו, כעס על הגבולות שלא כובדו, או חמלה עצמית.  תהליכים אלו עוזרים להבנות מחדש את הזיכרון הרגשי שנוצר בעבר ויוצרים תחושה בסיסית של  ביטחון, חוסן, וערך עצמי.

 

מחקר על טיפול ממוקד-רגשות בחרדה חברתית

 

מחקרים על טיפול ממוקד-רגשותמראים כי הוא יעיל בטיפול בדיכאון, התמודדות עם טראומה, ובעיות בזוגיות. כרגע, המחקר על טיפול ממוקד-רגשות בחרדה חברתית נמצא בשלבים התחלתיים. בסקוטלנד, דר.רוברט אליוט, חוקר קליני ידוע, עורך מחקר הבוקר את יעילות הגישה וממצאים ראשוניים נראים מבטיחים ביותר. גם בארץ, דר. שחר ודר. אלון עורכים מחקר הבודק את יעילות הגישה ואת המכניזם הטיפולי שלה בקרב מטופלים עם חרדה חברתית. המחקר מתבצע במסגרת היחידה למחקר קליני בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי וגם כאן ממצאים ראשוניים נראים מבטיחים.

 

מקורות

 

Clark, D., & Wells, A. (1995). A cognitive model of social phobia. Social phobia: Diagnosis, assessment, and treatment (pp. 69-93). New York, NY US: Guilford Press.

 

Davidson, J. R, Foa, E. B., Huppert, J. D., Keefe, F. J., Franklin, M. E., Compton, J. S., et al. (2004). Fluoxetine, comprehensive cognitive behavioral therapy, and placebo in generalized social phobia. Archives of General Psychiatry, 61, 1005-1013.

 

Greenberg, L. S. (2011). Emotion-focused therapy. Theories of psychotherapy. Washington, DC, US: American Psychological Association

 

Heimberg, R.G., Becker, R.E. (2002). Cognitive-behavioral group therapy for social phobia: Basic mechanisms and clinical strategies.  New York. Guilford Press.

 

Hofmann, S. (2007). Cognitive factors that maintain social anxiety disorder: A comprehensive model and its treatment implications. Cognitive Behaviour Therapy, 36(4), 193-209.

 

Shahar, B. (in press). Emotion-focused therapy for the treatment of social anxiety: An overview of the model and a case description. Clinical Psychology & Psychotherapy. 

 

 

One Response to טיפול ממוקד-רגשות בחרדה חברתית

@ כל הזכויות שמורות למכון הישראלי לטיפול ממוקד-רגשות

המכון הישראלי מוכר על-ידי ISEFT

האגודה הבינלאומית לטיפול ממוקד רגשות

11.png